7 Prompts לכתיבת תוכן: מתאור לפוסט מוכן

איך יודעים שטקסט נכתב ב-AI בלי לקרוא אף מילה בו? הוא נשמע כמו כולם. אותה פתיחה כללית, אותם מעברים, אותו סיום שמסכם מה שכבר נאמר. הפרומפטים כאן בנויים כדי לשבור את זה - עם הנחיות טון, קהל ומילים אסורות שמכריחות את ChatGPT או Claude לצאת מברירת המחדל הבטוחה שלהם.

1. מתווה כתבה מבוסס כוונת חיפוש

אני כותב כתבה על [נושא] לקהל [תיאור קהל].
תן לי מתווה עם H2 ו-H3, שמתחיל מהשאלה שהקורא באמת מקליד בגוגל, לא מהגדרה כללית.
לכל סעיף - משפט אחד על מה הוא צריך לענות, לא את התוכן המלא.

טיפ מהתחקיר: הדביקו טיוטת מתווה גס משלכם, לא רשימה מסודרת - למודל יש יותר מקום למלא פערים כשהוא מקבל שלד גס ולא מבנה סגור.

2. מסגרת קול-קהל-איסורים (VAA)

לפני שאתה כותב, קבע: קול (3 תארים עם דוגמה לכל אחד), קהל (מי קורא ולמה אכפת לו), ומילים אסורות (10 מילים/ביטויים קלישאתיים שלא להשתמש בהם).
רק אחרי זה, כתוב את הפסקה הראשונה על [נושא].

זו המסגרת שמוזכרת במקורות ככלי מרכזי נגד "טון ויקיפדיה מקצועי" - ה"קרוב לוודאי" ברירת המחדל של מודל שפה שלא קיבל הנחיה מפורשת.

3. כתיבה לפי דוגמת סגנון קיימת

הנה פסקה מהאתר שלי: [הדבק פסקה אמיתית].
כתוב פסקה חדשה על [נושא] באותו קצב משפטים, אותו רמת פירוט, ובלי לחקות משפט ספציפי מהדוגמה.

4. עריכת קיצור וניקוי

ערוך את הטקסט הבא: [הדבק טקסט].
מחק מילים שלא תורמות, בטל משפטים בסביל, קצר ב-20-30% בלי לאבד מידע.
החזר את הגרסה הערוכה, ואחריה רשימה קצרה של השינויים המשמעותיים ולמה בוצעו.

5. הפיכת טקסט אחד לכמה פורמטים

הנה פוסט מקור: [הדבק טקסט].
צור ממנו: פוסט לינקדאין, ציוץ, שורת נושא למייל, וסיכום של שתי משפטים לקריאה בקול.
שמור על אותו מסר מרכזי בכל גרסה, אבל התאם טון לכל ערוץ.

6. בדיקת פערים לפני פרסום

קרא את הטקסט הבא כמו קורא ספקן: [הדבק טקסט].
ציין שלוש נקודות שבהן חסר הסבר, ושלוש טענות שדורשות מקור ולא קיבלו אחת.
אל תשכתב - רק תסמן.

7. כותרות חלופיות למאמר קיים

כתוב 10 כותרות חלופיות למאמר על [נושא], שאינן מתחילות ב"איך" ואינן מכילות את המילה "מדריך".
כל כותרת עד 60 תווים, עם מילת המפתח [מילת מפתח] בתוכה.

<circle cx="350" cy="150" r="70" fill="none" stroke="#22d3ee" stroke-width="2"/>
<text x="350" y="145" fill="#f5f5f7" font-size="16" text-anchor="middle" direction="rtl">קהל</text>
<text x="350" y="168" fill="#a0a0ab" font-size="11" text-anchor="middle" direction="rtl">מי קורא</text>

<circle cx="550" cy="150" r="70" fill="none" stroke="#7c5cff" stroke-width="2"/>
<text x="550" y="145" fill="#f5f5f7" font-size="16" text-anchor="middle" direction="rtl">איסורים</text>
<text x="550" y="168" fill="#a0a0ab" font-size="11" text-anchor="middle" direction="rtl">10 מילים</text>

<text x="350" y="260" fill="#7c7c86" font-size="12" text-anchor="middle" direction="rtl">שלושה פרטים לפני המשפט הראשון, לא תיקון אחרי</text>

ChatGPT מול Claude לכתיבת תוכן

ChatGPT נוח יותר כשרוצים כמות - עשר גרסאות כותרת, חמישה מתווים חלופיים, בדיקה מהירה של זוויות שונות לאותו נושא. הוא גם משתלב בקלות עם חיפוש בזמן אמת בגרסאות שתומכות בכך, מה שמועיל כשצריך נתון עדכני תוך כדי כתיבה. Claude נוטה להיות שימושי יותר כשמדביקים טקסט ארוך - כתבה שלמה לעריכה, כמה פוסטים ישנים כדוגמת סגנון, או תמלול ראיון שממנו רוצים לחלץ ציטוטים. חלון ההקשר הגדול שלו סופג את כל זה בלי לאבד את החלק שבאמצע, מה שהופך אותו לבחירה טבעית לפרומפט מספר 3 ולפרומפט מספר 6 ברשימה הזו.

אין כאן כלל קבוע - שני הכלים מתעדכנים לעיתים קרובות, אז שווה לבדוק מדי כמה חודשים אם ההבדלים האלה עדיין תקפים אצלכם.

מה עדיין דורש עין אנושית

מודל שפה לא יודע אם עובדה שהוא כותב נכונה - הוא יודע רק שהיא נשמעת סבירה בהקשר. פרומפט הבדיקה (מספר 6) עוזר לאתר איפה חסר מקור, אבל לא מחליף בדיקה בפועל של המספרים והשמות שנכנסים לטקסט. גם עריכת הטון הכי טובה לא תתקן טענה שגויה - היא רק תגרום לה להישמע משכנעת יותר. לכן הסדר הנכון הוא תמיד: לבדוק עובדות קודם, ורק אז לעבוד על איך זה נשמע.

למה כדאי לבקש רשימת שינויים ולא רק גרסה מתוקנת

הרגל שכדאי לאמץ מפרומפט העריכה (מספר 4) הוא הבקשה לרשימת שינויים בסוף. בלי זה, מקבלים גרסה חדשה ואין דרך לדעת מה בדיוק השתנה ולמה - צריך להשוות מילה במילה, וזה גוזל יותר זמן מהעריכה עצמה. כשהמודל מתבקש לפרט את השינויים המשמעותיים, קל הרבה יותר לאשר את מה שנכון ולדחות מה שלא. זה גם מלמד עם הזמן אילו הרגלי כתיבה חוזרים על עצמם אצלכם - משפטים ארוכים מדי, פתיחות דומות, מילות מעבר מיותרות - ומאפשר לתקן אותם מראש בכתיבה הבאה, במקום להסתמך על עריכה בדיעבד בכל פעם מחדש.

איך לבנות ספריית פרומפטים אישית

הפרומפטים כאן הם נקודת פתיחה, לא נוסחה קבועה. אחרי כמה שימושים תגלו אילו ניסוחים מביאים תוצאה קרובה למה שהייתם כותבים בעצמכם, ואילו דורשים תמיד עריכה כבדה. שווה לשמור קובץ אחד עם הגרסאות שהוכיחו את עצמן, מסודר לפי סוג משימה - מתווה, עריכה, כותרות - כדי שכל כתבה חדשה תתחיל מפרומפט שכבר נבדק, ולא מניסוח מאולתר כל פעם.

איך להתחיל

קחו טקסט אחד שכתבתם בעצמכם לפני חצי שנה, והריצו אותו דרך פרומפט העריכה (מספר 4). ההבדל בין הגרסה שלכם לגרסה המקוצרת יראה לכם בדיוק כמה מילים אתם בדרך כלל מוסיפים בלי שהן תורמות - וזה שימושי הרבה יותר מכל תיאוריה כללית על כתיבה תמציתית. אחר כך נסו את אותו תרגיל על טקסט חדש לפני פרסום, ותראו אם ההרגלים שהתגלו בפעם הראשונה עדיין חוזרים.