Agent שמחפש באינטרנט עם Claude - בלי לבנות לולאת כלים בעצמכם

סוכן שמקבל שאלה על "המחיר העדכני של כלי X" ועונה בביטחון מלא, בלי לחפש בכלל, נותן תשובה שנשמעת סמכותית ולפעמים פשוט שגויה - כי המודל לא יודע שהוא לא יודע. הפתרון הוא לא "לבקש ממנו לחפש", אלא לתת לו בפועל גישה לכלי חיפוש שהוא חייב להפעיל.

הכלי שלא דורש לולאה

בניגוד לכלים מותאמים אישית שדורשים לכתוב קוד שמריץ אותם ומחזיר תוצאה, חיפוש אינטרנט ב-Claude API הוא כלי בצד השרת: מוסיפים אותו להגדרת הבקשה, Claude מריץ את החיפוש בעצמו על תשתית Anthropic, והתוצאה חוזרת כחלק מאותה תשובה - בלי שאתם צריכים לממש כלום מלבד להוסיף את הכלי.

const response = await client.messages.create({
  model: "claude-sonnet-5",
  max_tokens: 2048,
  tools: [{
    type: "web_search_20260209",
    name: "web_search",
    max_uses: 3,
    allowed_domains: ["anthropic.com", "platform.claude.com"],
  }],
  messages: [{ role: "user", content: "מה המחיר הרשמי של Claude Sonnet 5 לפי טוקן?" }],
});

max_uses מגביל כמה חיפושים המודל יכול להפעיל בתשובה אחת - שווה להגביל, כדי שסוכן שנתקל בשאלה מורכבת לא ירוץ ל-10 חיפושים בלי בקרה.

הבעיה: המודל לא תמיד בוחר לחפש

גם עם הכלי זמין, Claude מחליט בעצמו מתי להשתמש בו - אם השאלה נשמעת לו כמו משהו שהוא "כבר יודע", הוא עשוי לענות ישירות בלי לחפש, במיוחד בנושאים שלא השתנו הרבה. הדרך המהימנה לכפות חיפוש היא לא תחנון ("תמיד תחפש קודם"), אלא ניסוח מפורש בפרומפט שמבהיר שהמידע עלול להיות לא עדכני: "המחיר עשוי להשתנות - חפש את הדף הרשמי העדכני לפני שאתה עונה, אל תסתמך על מה שאתה זוכר". ניסוח שמזכיר במפורש את הסיכון להתיישנות מגדיל משמעותית את הסיכוי שהמודל יפעיל את הכלי.

הגבלה לדומיינים מהימנים

הפרמטר allowed_domains בדוגמה למעלה מגביל את החיפוש רק לאתרים שציינתם - שימושי כשבונים סוכן שצריך לצטט רק ממקורות רשמיים (למשל תיעוד רשמי של כלי, לא בלוג צד שלישי שמצטט אותו). האלטרנטיבה ההפוכה, blocked_domains, חוסמת אתרים ספציפיים ומשאירה את שאר האינטרנט פתוח - לא ניתן להשתמש בשני הפרמטרים יחד באותה בקשה.

מחיר: לא רק טוקנים

לפי Anthropic, חיפוש אינטרנט עולה 10 דולר לכל 1,000 חיפושים, בנוסף לעלות הטוקנים הרגילה של תוכן החיפוש שנכנס להקשר של השיחה. כל חיפוש נספר כשימוש אחד ללא קשר למספר התוצאות שהוא מחזיר - סוכן שמריץ 3 חיפושים בתשובה אחת (המקסימום ב-max_uses בדוגמה למעלה) עולה 0.03 סנט על החיפושים עצמם, אבל התוכן שהם מחזירים יכול להוסיף אלפי טוקנים לעלות הכוללת, תלוי בגודל הדפים שנמצאו.

איפה זה עדיין נשבר

חיפוש אינטרנט לא פותר את בעיית העדכניות לגמרי - אם המודל מוצא דף שעצמו לא עודכן לאחרונה, הוא עדיין עלול להציג מידע ישן כעדכני, כי הוא לא בהכרח בודק את תאריך הפרסום של הדף. שווה להוסיף לפרומט הנחיה מפורשת לבדוק ולציין תאריך פרסום או עדכון של המקור שנמצא, ולא רק את התוכן שלו - כך שהמשתמש הסופי יכול לשפוט בעצמו כמה לסמוך על התשובה.

מקרה קצה: שאילתה עם שני נושאים שונים

שאלה שמערבבת שני נושאים לא קשורים - למשל "מה מחיר Claude Sonnet 5 ומה מזג האוויר בתל אביב מחר" - עלולה לגרום למודל להריץ רק חיפוש אחד ולנחש את החלק השני, אם max_uses נמוך מדי או אם הפרומפט לא מבהיר שיש כאן שתי שאלות נפרדות שכל אחת דורשת חיפוש משלה. הדרך הפשוטה להימנע מזה: לפרק שאלות מרובות-נושאים לבקשות נפרדות מלכתחילה, במקום לסמוך על כך שהמודל יזהה לבד שצריך שני חיפושים שונים ולא אחד גנרי שמכסה את שניהם בחצי הצלחה.

דוגמה מספרית: עלות סוכן שמריץ 100 שאילתות ביום

סוכן שרץ 100 פעמים ביום, ובכל הרצה מפעיל בממוצע חיפוש אחד: העלות היומית על החיפושים עצמם היא 100 חיפושים כפול 1 סנט ל-100 חיפושים (10 דולר ל-1,000) - כלומר דולר אחד ביום, 30 דולר בחודש בקירוב. זה לפני עלות הטוקנים של תוכן החיפוש עצמו, שלרוב גדולה משמעותית מעלות החיפוש - דף אינטרנט ממוצע מוסיף כמה אלפי טוקנים להקשר, וברוב המקרים זה הרכיב שקובע את המחיר הכולל, לא מספר החיפושים.

מה לנסות עכשיו

להוסיף allowed_domains בכל סוכן שאמור לצטט ממקור ספציפי וידוע, ולא לסמוך על כך שהמודל "יבחר נכון" לבד באיזה אתר להשתמש. ולזכור: אם השאלה נוגעת למחיר, מפרט, או תאריך - לנסח את הפרומפט כך שהוא מבהיר במפורש שהמידע עלול להשתנות, כדי להגדיל את הסיכוי שהחיפוש בכלל יופעל.